יום שבת, 6 במאי 2017

איסלנד - טובים השניים מן האחד - 5


אני וסמילן נהגנו לשתות קפה שחור למורל הדרך בכל הפסקת צהריים.

כך מצאנו את האסם המופלא הזה אחרי שאכלנו במסעדה בחצי הדרך לאיילססטאד'יר, והרמנו לחיי חצי המסע השני.
הצלחנו למתוח רגליים הודות להשפעת הקופאין, ובחוץ מזג האוויר השתנה לרעה.
מצאנו נחמה בשוקולוד שקנינו במסעדה, ושמרנו אותו לרגע שמנת הקופאין תפוג.
היה עלינו לצלוח את הדרך ההררית בה הרוחות נשבו לכל עבר, ומשם לפנות אל עברו של הר נוסף בו הנחמה הייתה שהרוח הייתה מאחורינו.
אני התחלתי בטיפוס תוך כדי ישיבה וסמילן אחרי, לאחר כמה רגעים עברתי לעמידה והעליה הוציאה ממני סימפוניית נשיפות ומילות גנאי על האופניים והם בתגובה החזירו רעשי יומרה.
אחרי הקונצרט המעולל, נפרס בפני אופק של הרים מושלגים, ומרחבים עצומים של שדות. הייתי יכול לראות מרחוק את העיירה איילססטאד'יר וקרן שמש מעירה אותה לכבודי. ניצלתי את התנאים בדהירה במורד הדרך. לאורך הירידה נופפתי לשלום לזוג רוכבי טורינג שעשו דרכם ההפוכה.





איילססטאד'יר בירכה אותי לשלום ונגלתה בצבעי חמה.

כאשר סמילן הגיע, הלכנו לערוך קניות ומילאנו את הסל במצרכים להכנת ארוחת ערב טובה, וגם לאספקה לימים הקרובים.
סמילן הראה את כישוריו במטבח השטח שערכנו בקמפסייט ונהנו מאוד באותו ערב.
למחרת שמחנו על בואה של השמש אשר המיסה את משבר הקור שליווה אותנו תקופה. חשתי הרגשה חמימה כאילו הייתי בביתי בארץ נהנה משמש במפרסת לקראת ערב שישי. 
היה זה בוקר מושלם לרכיבה בו התחלנו לטפס עלייה אחת קשה ולאחריה עליות מתונות לא נגמרות.
רכבנו בתוך עמק הרים ומשני צידו תפאורה גבוה של מפלים ונחילי מים מכל עבר שזרמו מקרחוני ההרים.







יום עמוס סיכמנו כשהגענו למקום מבטחים. טיפוסים מונוטונים, רכיבה בתוך מנהרה שחצתה הר באורך 6 קילומטרים, 

עוללות של ילדים שהתבדחו איתנו בזמן שהקמנו פיקניק על שפת הדשא ועיכלנו את ה"אמרבורגר" שאכלנו בעיר הנמל הנטושה, עד שהתגלגלנו דרך הקצוות המשוננים בקצהו המזרחי ביותר של איסלנד שדרכם הובילה למקום לא מאויש של כמה צורות ובניינים על שפת ים. בקמפ סייט הנטוש הכרנו כמה רוכבים שרכבו בכיוון ההפוך משלנו, וגם העברנו ערב מרתק עם בחור משוויץ ששיתף אותנו בסיפוריו ממסעות הטורינג שלו שהתמשכו מעל שנה. אם חשבתי שאיתגרתי את עצמי בכך שבחרתי באיסלנד בתור הפעם הראשונה שלי במסעות הטורינג, אז טעיתי למשמע אוזניי מהשווצירי שסיפר שרכב לראשונה בסיביר בתוך משקעי שלג. הבחור נתן לי השראה להמשיך את מסע הטורינג שלי מעבר לאילסנד, וכך מצאתי את עצמי רוכב ביבשת אירופיה לאחר מכן, כמתוכנן.

קמנו לבוקר חורפי, השמים היו קודרים ולא פסקו להוריד מטען שלילי.

היינו צריכים לארגן את הציוד ליציאה תוך כדי גשם. שק שינה, בגדים ודברים אחרים שפרסנו באוהל, לא היוו קושי בהחזרתם. אבל האוהל לעומתם, היה למשימה לא פשוטה לקיפול והדבר דרש קורדנציה והרבה אנרגיה שלא כל כך הייתה לי באותו בוקר.
קור, רוח וגשם, משולש הזהב האיסלנדי פקד אותנו לאורך כל היום. יצאנו לדרך בתחושה ירודה, עליות וירידות רולינג הילס היו במשך עשרים הקילומטרים הראשונים. לאחר מכן הגשם עלה שלב, מכנסי הרכיבה והנעליים לא עמדו בעומס והיו ספוגים במים קפואים. המצב הגיע למציאות שלא יכולנו לעצור לרגע אחד בתוך משלוש הזהב הזה, והיינו חייבים להמשיך לפדל על מנת שלא לקפוא ולהישאר חשופים מתחת לגשם הכבד ולרוח שהקפיאה את החושים. לתוך כל זה התווספה לה מכה נוספת מתחת לחגורה.
הייתי חייב לעצור בצד הדרך להטיל את מימיי אבל ידעתי שהקפא ללא מחסה ראוי. סמילן הציע להמשיך באיפוק לעוד עשרה קילומטרים על מנת להגיע לקמפסייט יותר קרוב שראינו במפה.
המהירות הייתה איטית להחריד, וחשבתי רק על הרגע בו אוכל להיפטר ממצבורי השתן בגלל כמויות התה ששתתי על מנת להתחמם בבוקר. חשתי במשבר ולא הרגשתי דבר בגוף, רק פדלתי הכי מהר שיכולתי וכך נפרדתי מסמילן וספרתי קילומטר אחר קילומטר להגיע לקמפסייט או למקום מסתור כלשהו שלא נראה באופק.
הרגע הגדול הגיע ופניתי ימינה לדרך העפר שהובילה לקמפ'. לא ידעתי אם לצחוק או לבכות ברגע שפניתי לדרך בה הרוח נשבה בעוצמה נדירה כלפי. כנגד כל הסיכויים ירדתי מן האופניים וסחבתי אותם צעד אחר צעד במשך חמש דקות אם לא יותר רק כדי לגמוע שביל קצר שבסופו מצאתי את המחסה.
היה זה הביתן של הקמפינג העזוב ובו חדר שירותים וחדר אוכל. תענוג הרהרתי בליבי, ובשארית כוחי פתחתי את הריצ'רץ' במכסניים בידיי הקפואות בהנחת רווחה.

הגשם פסק ביום הרכיבה למחרת. יצאנו לדרך של 50 קילומטרים קלילים ומהנים מסביב לפיורדים המזרחיים והנוף לא התפשר לרגע. הגענו לעיירה שישבה על קצה הפיורד ומשם היה אפשר לדמיין קו אווירי לאורך הים שנגע במרחק קצר ממקום האירוח של אתמול. הכרנו משפחה על גלגלים ועוד תיירים רבים שמצאו את הקמפ סייט נוח ומפנק.

העברנו את הערב בחדר האורחים המחומם וצחקנו על הרפתקאות הגשם שתפס אותנו אתמול.







אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה