כזה אני. ג'ינג'י שלא רואה בעיניים, ביום. ובלילה החלומות משאירים אותי בעיניים פקוחות לחלום על ההתרגשות החדשה. זו שמשאירה אותי על המאזניים ובלעדיה אני לא אלעד. גם פה אולי מזל תאומים משחק תפקיד כפול, והברירה הטבעית מטשטשת.
מי ידע, אלא אני, שרוצה להשאיר את הנר הדולק במקום שטוב בו.
אותו חלום, לפני שנה בדיוק עלה בלוטו המחשבות. הקפת איסלנד באופניים.
לא הכרתי, לא שמעתי. רק חשבתי איסנלד - קר - קרח - קיפאון.
רק ידעתי שאני בטוח אקח את החלום ויהפוך אותו למציאות, הרי הכדור כבר אצלי!
ההתרגשות הנחתה את יד ימני, להוזיז את העכבר במחשב ולקנות כרטיס טיסה. יופי מה עכשיו?
חשבתי לעצמי שצריך זוג אופניים חזקות שיעמדו באתגר. אמנם השקלים היחידים שהיו לי הספיקו רק לכסות מחייה בסיסית בטיול. מפה לשם מצאתי את עצמי לוקח את אופני הכביש הישנות שלי ומשדרג אותם למשימה.
רכשתי סבל מיוחד לאופני כביש, תרמילי צד גדולים, תיק לכידון, תיק גב וציוד לטיולים. בנחת רוח השמשתי את אופני הספיישליזד שלי(בתמונה) לחיית טורינג. בימים הראשונים במסע התברר לי שהחיה גוססת, אבל לא רציתי לפגוע בה כדי שלא אלך ברגל.
נחזור לארץ. לא חששתי יתר על המידה לגבי האופניים, או שאולי לא ידעתי למה לצפות.
טיול ראשון לחו״ל עם האופניים, ועוד למדינה שהשם שלה מורכב מהמילים ״אי״ - ״קרח״.
לאחר בריף קצר באינטרנט אודות איסלנד, התברר לי שהמקומיים הראשונים לאותם ימים, בחרו את השם כי רצו להתבודד ולא רצו שיפרעו להם מגלי ארצות. ישנם אזורים יותר קרים בגלובס.
היה חסר לי רק מעיל טוב. קניתי מעיל מחמם אבל כמה מחמם מעיל צריך להיות, את זה כנראה לא לקחתי בחשבון.
במשך חודשיים התכוננתי למסע, ואפילו קניתי את מפת האי בגודל של שטיח וסימנתי מקומות שאני רוצה להיות בהם. והנה הגיע היום בו עליתי לטיסה עם האופניים שלי מהבית, והכבודה. טיסה אל תוך האוקיינוס האטלנטי, ולפתע התגלתה לה יבשה במראה אפוקליפטי. בנחיתה קיבלתי את האופניים והציוד ויצאתי מהטרמינל לקחת את האוטובוס לעיר הבירה רייקיאוויק. עוד לא הספקתי להוציא את הראש, וכבר רוח קרה ועזה הקפיאה לי את האוזניים. התחלתי להסס קצת ולתהות מה אני לכל הרוחות עושה פה. ולפתע פגשתי שתי בחורות לבושות ספנדקס חורפי מתוקתק, כל אחת הרכיבה לעצמה את האופניים מחוץ לשדה התעופה. עזרתי להן לנפח את הגלגלים, והאמת שגם האגו שלי התנפח והחזרתי לי את הבטיחון והאמונה לקראת המסע.
נהנתי לקרוא, אהפוך לעוקב הרשמי שלך D:
השבמחקשלא תתרגל אבל D:
מחקנהדר, היכן ההמשך?
השבמחקתודה יורם, אפרסם בקרוב את המשך המסע.
השבמחק